אחד הסיפורים המזעזעים שנודעו לאחרונה מפי עדויות של עריקים רוסיים הוא המחסור האקוטי במזון שגרם לחלק מהחיילים הרוסיים לאכול את חבריהם שנהרגו בשדות הקרב של אוקראינה. מי שקורא את הספר של סבא ומבין ליאזו רמת רעב אנשים הגיעו שם בסיביר לאורך שנות המלחמה ואני מכיר את זה ממקורות נוספים, מבין שההבדל הגדול בין החיילים הרוסיים שלא בחלו בקניבליזם ובין היהודים ששרדו את התופת של סיביר הוא רמת האנושיות. סבא סיפר לי כי לא רק שהם לא שקלו בכלל לאכול בשר אדם, הם נמנעו גם מאכילת בשר סוסים שבחלק מהמקרים היה מקור חיוני לחלבון ברעב העצום שבו גם הלחם סופק במשורה ואף צמו ביום כיפור. אם זו לא גבורה, אני לא יודע גבורה מה היא